והימים חולפים...

שבוע 39 התחיל לו אתמול.

כבר שני לילות שקורה אותו הדבר: ציר בעל נוכחות מעיר אותי ואני מתחילה להתרגש ולצפות ולא נרדמת יותר...ואז בא הבוקר וכמו לא היה דבר.

ביום ראשון הלכתי לעבודה, אפילו שכבר נפרדתי מכולם בשבוע שעבר.  אם כבר לחכות, אז לפחות בעבודה ולא לבד בבית. האמת, זו היתה כנראה טעות. מישהי בעבודה חשבה שזה ממש חשוב לבוא לדבר איתי ולהוריד לי את הבטחון בקשר לכמעט כל דבר שהרגשתי טוב איתו בעניין הלידה. שיחה כל כך מדכאת ומורידת מוראל לא היתה לי מעולם. מזל שאח"כ המזכירה הדתיה באה ועשתה קצת תיקון:  סיפרה לי על 4 לידות הבזק שלה, כולן ללא אפידורל וללא סיבוכים. תודה לאל...חייבת להאחז בסיפורים טובים.

מחר כבר לא אלך לעבודה. מספיק.

היום הייתי כל היום לבד בבית. דווקא היה לא רע. עשיתי טיול לסופר וחזרתי הביתה לאפות קצת: עוגת גזר (אהובי ביקש), ועוגיות טחינה. הפרס הגדול היה שעוד לפני שסיימתי נפתחה דלת הבית והפתעה: היקר שלי ויתר על שיעור מאוחר והקדים לחזור הביתה. איזה כייף! ארוחת ערב יחד וקינוח בעוגה ועוגיות חמות חמות מהתנור!

עוד כמה שעות נגמר מזל קשת ומתחיל מזל גדי.